השאלה שכולם פוחדים ממנה
"ספר לי על החולשות שלך."
רגע ההקפאה המוכר. הלב מואץ, המוח מחפש במהירות את התשובה ה"נכונה", ורוב האנשים נוחתים על אחת משתי תשובות גרועות: "אני פרפקציוניסט" או "אני עובד קשה מדי."
מראיינים שמעו את שתיהן אלפי פעמים. הם לא מתרשמים.
אבל הנה הדבר שרוב האנשים לא מבינים — השאלה הזו היא לא מלכודת. היא הזדמנות. מי שיודע לענות עליה נכון יוצא מהמראיין עם יתרון אמיתי.
למה בכלל שואלים את השאלה הזו?
לפני שמבינים איך לענות, צריך להבין מה המראיין באמת מחפש.
הוא לא מחפש לדעת מה החולשות שלך כדי לדחות אותך. הוא בודק שלושה דברים:
האם אתה מכיר את עצמך? מועמד שאין לו שום חולשות — על הנייר — הוא מועמד שאין לו מודעות עצמית. וחוסר מודעות עצמית הוא בעיה גדולה בכל תפקיד.
האם אתה מסוגל לצמוח? מראיינים רוצים לראות שאתה לא רק מכיר את החולשות שלך — אלא שאתה עובד עליהן. מועמד שצומח הוא נכס.
האם אתה כנה? אמינות היא תכונה שקשה למדוד בראיון. השאלה על חולשות היא אחת מהדרכים היחידות לגעת בה.
הטעויות הנפוצות — ואיך להימנע מהן
טעות 1: לענות עם "חולשה שהיא בעצם חוזקה"
"אני פרפקציוניסט." "אני עובד יותר מדי." "אני מושקע מדי בעבודה."
כולם יודעים מה זה אומר. אתה לא רוצה לענות על השאלה. זה מעביר מסר של חוסר כנות — בדיוק ההפך ממה שרצית.
טעות 2: לחשוף חולשה שפוסלת אותך לתפקיד
אם אתה מתרץ לתפקיד מכירות, לא כדאי לומר "קשה לי מאוד לדבר עם אנשים שאינני מכיר." זה רלוונטי מדי — וזה יפחיד את המראיין.
הכלל: בחר חולשה שהיא אמיתית, אבל לא קריטית לתפקיד.
טעות 3: לתת תשובה ולעצור שם
"החולשה שלי היא חוסר סבלנות." — ואז שתיקה.
זה חצי תשובה. חובה להמשיך ולהראות מה אתה עושה עם זה. חולשה בלי פעולה לשיפורה נשמעת כמו תלונה, לא כמו תובנה.
טעות 4: להביא יותר מדי חולשות
"יש לי בעצם כמה דברים שאני עובד עליהם — קשה לי לתעדף, לפעמים אני לא מבקש עזרה, ויש גם קושי עם הצגות בפני קהל..."
עצור. אחת זה מספיק. שתיים לכל היותר. יותר מזה — אתה מפחיד.
הנוסחה שעובדת
התשובה הטובה ביותר בנויה משלושה חלקים:
חלק 1 — החולשה האמיתית: ציין חולשה ספציפית, אמיתית, שאינה קריטית לתפקיד.
חלק 2 — הקשר ודוגמא: הסבר מתי היא באה לידי ביטוי, ממה היא נובעת. זה מראה מודעות עצמית.
חלק 3 — מה אתה עושה עם זה: הצג פעולה קונקרטית שאתה עושה לשיפור. לא "אני מנסה להשתפר" — אלא משהו ספציפי.
8 דוגמאות לתשובות שעובדות
1. קושי בהאצלת סמכויות
"קשה לי לפעמים לשחרר משימות לאחרים — יש בי נטייה לרצות לוודא שהכל נעשה בצורה שאני מרוצה ממנה. זה נבע ממני בעיקר בתחילת הקריירה כשעבדתי בצוות קטן. הבנתי שזה מגביל אותי וגם את האנשים סביבי. מאז אני עובד על זה בצורה מאוד מכוונת — אני מגדיר ציפיות ברורות בתחילת כל משימה ואז נותן מרחב לאדם לבצע. זה שינה לי את האופן שבו אני עובד בצוות."
2. קושי עם חוסר ודאות
"בסביבות שבהן אין הרבה מידע או שהנחיות משתנות תכופות — אני מרגיש פחות בנוח. יש לי נטייה לחפש יותר מידע מדי לפני שאני מחליט. לאורך הזמן למדתי לקבל החלטות עם המידע שיש, ולתכנן תרחישים מראש. זה עזר לי להיות הרבה יותר זריז."
3. קושי לומר לא
"לפעמים אני מסכים למשימות נוספות גם כשאני עמוס, כי קשה לי לאכזב אנשים. זה הוביל אותי פעם לשתי שבועות לחוצות מאוד. מאז אני יותר מודע לעומס שלי ומנהל ציפיות בזמן — אומר מראש אם משהו לא יכול להיות מוכן בזמן שביקשו."
4. הצגה בפני קהל גדול
"דיבור בפני קהל גדול לא היה הצד החזק שלי. ראיון אחד עם מנהלים בכירים לפני שנתיים שם את זה בפרספקטיבה — הרגשתי שאני לא מעביר את הרעיונות שלי בצורה הטובה ביותר. מאז נרשמתי לקורס Toastmasters, ואני מבקש להציג בישיבות צוות כשיש הזדמנות. זה מאוד שיפר אותי."
5. חוסר סבלנות בתהליכים ארוכים
"אני אדם שאוהב לראות תוצאות מהר, ולפעמים זה הופך לחוסר סבלנות כשתהליכים לוקחים זמן. למדתי לפרק יעדים גדולים לאבני דרך קטנות — כך אני מרגיש התקדמות גם בתוך תהליכים ארוכים, ופחות מתוסכל מחוסר ודאות."
6. קושי לבקש עזרה
"בתחילת הקריירה שלי העדפתי לפתור בעיות לבד, גם כשזה לקח הרבה יותר זמן. הבנתי שזה לא יעיל ולפעמים גם מזיק לפרויקט. היום אני מגדיר לעצמי זמן מקסימלי שאני עובד על בעיה לבד — ואם לא פתרתי אותה, אני שואל. זה שינה לי את קצב העבודה."
7. תשומת לב יתר לפרטים קטנים
"לפעמים אני מבלה יותר זמן ממה שצריך על פרטים שלא משפיעים על התוצר הסופי. זה יכול להאט אותי. לאורך הזמן פיתחתי הרגל של "בדיקת ערך" לכל פרט — האם זה מספיק חשוב כדי להשקיע בו עכשיו? זה עזר לי לתעדף הרבה יותר טוב."
8. קושי בנטוורקינג
"בניית קשרים מקצועיים חדשים לא תמיד הגיעה לי בקלות — הייתי פחות יוזם בשיחות בכנסים או אירועים. הבנתי שזה מגביל את הקריירה שלי, אז אני מכוון לעצמי יעד מינימלי בכל אירוע — שיחה אחת איכותית. זה מוריד את הלחץ ועוזר לי להתחיל."
איך בוחרים איזו חולשה להגיד?
שאל את עצמך ארבע שאלות:
אם ענית כן לכל ארבע — יש לך חולשה טובה לדיון.
מה קורה אם שואלים "תן לי יותר מאחת"?
לפעמים מראיינים ידחפו: "בסדר, ועוד אחת?" — אל תיבהל. הכן מראש שתיים עד שלוש. הנוסחה זהה לכל אחת.
המשפטים שעוזרים לפתוח את התשובה
בדי להתחיל בצורה טבעית:
סיכום: החולשה הכי גדולה היא לא לענות
מי שמתחמק מהשאלה — מפסיד. מי שנותן תשובה שגרתית — נשאר בינוני. מי שעונה בכנות, עם מודעות עצמית ועם הוכחה לצמיחה — בולט.
הראיון הבא שלך לא רחוק. תתרגל את התשובה הזו קודם.
